חוק - חוקי מלחמה

העתקה:

דברים כ'- חוקי מלחמה

דברים כ' – כל הפרק עוסק בחוקי מלחמה - נושא שאינו מופיע בחוקי עמים אחרים.

פסוקים 4-1: ההכנה הנפשית למלחמה

קריאה:

א כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי-ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ב וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל-הָעָם. ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. ד כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם-אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם

משימה:

1) א. לפי פסוק 1 ממה מפחד העם לפני היציאה למלחמה?

ב. אלוהים מציין שאין לחשוש מפני המלחמה מהם הנימוקים- צטטו (נימוק המתייחס לעבר ונימוק המתייחס לעתיד)

העתקה:

פסוקים 9-5: חלוקת הפטורים מהמלחמה

קריאה:

. ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. ו וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. ז וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. ח וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וְאָמְרוּ מִי-הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת-לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. ט וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.

משימה:

2) ישנם ארבעה סוגי אנשים הפטורים מהיציאה למלחמה:

אדם ש_________________________________ כי יש חשש שימות במלחמה ולא זכה ליהנות מביתו החדש.
אדם שנטע כרם ולא נהנה מפריה כי ________________________________
אדם ש ____________________________ כי ______________________
אדם שפוחד מן המלחמה כי הוא עלול__________

3) שימו לב: שלושת הפטורים הראשונים ניתנים לאנשים מכיוון שהמחוקק רוצה שהם ייהנו מדברים חדשים, זהו פטור הנובע משיקולים אנושיים (הומניים).

לעומת זאת הפטור הרביעי נובע משיקול אחר. מהו?

מהי לדעתכם, הבעיה במתן פטורים רבים?

העתקה:

פסוקים 18-10: חוק היציאה למלחמה

קריאה:

כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. יא וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ. יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. יג וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ לְפִי-חָרֶב. יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל-שְׁלָלָהּ תָּבֹז (=תיקח) לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לָךְ. טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל-הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה הֵנָּה. טז רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל-נְשָׁמָה. יז כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. יח לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם

משימה:

4) א. לפי פסוקים 10 -15, מהו המניע ליציאה למלחמה?

ב. נגד מי יוצאים להילחם בפסוקים אלה?

5) א. קראו פסוקים 16 – 18. במלחמה כנגד עמי כנען שחיים בקרב בני ישראל, מה מצווה החוק לעשות?

ב. מהי הסיבה לדרישה זו לפי הכתוב?

ג. מהו הקושי העולה מסיבה זו?

ד. קראו את פרשנותו של רמב"ן והסבירו כיצד הוא פותר קושי זה.

רמב"ן (לפסוק 10): "קריאת השלום אפילו במלחמת מצוה היא [חובה] שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעה עממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי".

קריאה:

הידעת?!

נראה כי בפסוקים 10 -18 מוצגות שתי דרכי לחימה שונות זו מזו.

הגישה המחקרית פתרה את הקושי בכך שטענה שמדובר בשני חוקים שנכתבו בתקופות שונות ע"י מחוקקים שונים והם משקפים גישות שונות.

חז"ל פתרו את הקושי בכך שקבעו כי ישנם שני סוגי מלחמות: "מלחמת מצווה" ו"מלחמת רשות" .

העתקה:

מלחמת רשות- נלחמים נגד ערים רחוקות מטרתה הרחבת גבולות הארץ, מעבר למה שהבטיח ה' לאבות- במלחמה זו ניתנים הפטורים שצויינו.

מלחמת מצווה- היא מלחמה בתוך גבולות ארץ ישראל, או במקרה של התקפה של אויבים, שזוהי שעת חירום. במלחמת מצווה מוציאים אפילו "חתן מחופתו".

העתקה:

בתנ"ך ניתן להבחין בין שני סוגים עיקריים של חוקים:

החוק הקזואיסטי – חוק שמפרט מקרים שונים ואת הדין לכל מקרה. הסגנון של חוק זה מאופיין במילות התנאי "אם" ו – "כי".

החוק האפודיקטי – ציווי מוחלט שאין בו פירוט והסבר. לדוגמא: "לא תרצח", "מכה איש ומת מות יומת".

משימה:

6) ציינו האם חוק המלחמה המופיע בפסוקים 18-10 הוא קזאויסטי או אפודיקטי? נמקו.

העתקה:

פסוקים 20-19: חוק העצים במלחמה

קריאה:

יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ (=לכרות) עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. (?!) כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּה (=תכנע)ּ.

משימה:

7) א. מהו החוק בנוגע לעצים במצור?

ב. מהו הנימוק לחוק?

8) לביטוי המופיע בפסוק 19 "כי האדם עץ השדה" הוצעו מספר פירושים:

1. האדם אוכל מעץ השדה, ולכן אסור לו להשחיתו.

2. רש"י[1]: "האם עץ השדה דומה לאדם, שצריך להילחם בו? האם הוא יכול לפגוע בך? מדוע להשחיתו?"

הסבירו את שני הפירושים במילים שלכם.

תרגול שאלת בגרות

1. קראו דברים כ' 1 – 9. בפסוקים 1 – 4 מודגש כי על העם לשים את מבטחו בה' ובעזרתו.ציינו שני ביטויים מפסוקים אלו המבססים השקפה זו, והסבירו אותם.

פרשנים מוצאים שני נימוקים לשחרורים שבפסוקים 5-8; האחד הומאני (אנושי) והשני מעשי צבאי.

הסבירו מהו כל אחד מהנימוקים, וציינו על מה בפסוקים 5-8 מבססים הפרשנים כל אחד מהם.

2. קראו דברים, כ', 10 – 18.

איזו התנהגות, הנדרשת מחיילים במלחמה, מתוארת בפסוקים 15-10?

קראו פסוק 18-10, וכן את שני הפירושים שלפניכם:רמב"ן (לפסוק 10): "קריאת השלום אפילו במלחמת מצוה היא [חובה] שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעה עממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי".רש"י (לפסוק 18): "אם עשו תשובה ומתגיירין – אתה רשאי לקבלם".רמב"ן ורש"י מתייחסים לקושי העולה מפסוקים 17-16.מהו הקושי, וכיצד כל אחד מהפרשנים פותר קושי זה?