top of page

אנומה אליש

 

אחת התגליות הארכיאולוגיות המרתקות שנמצאו בהריסות העיר בבל העתיקה

היתה שוּרה של לוחות המספרים את סיפור הבריאה הבבלי.

המיתוס נכתב כנראה במאה ה- 18 לפני הספירה, והוא אחד הסיפורים הקדומים

ביותר של בריאת העולם. עיון ב'אנומה אליש' יכול לספק לנו כלים להבין מרכיבים אחדים במסורות הבריאה במקרא.

הסיפור שלפנינו נפתח בזיווג בין תאמת, אלת מי התהום המלוחים, ובין אפסו,

אל מי התהום המתוקים. מזיווג זה נוצרו האלים של כוחות הטבע בפנתאון הבבלי.

משפחת האלים התרחבה במהירות ונעשתה משפחה גדולה, אך לא שלווה במיוחד. האלים החדשים, הילדים, הפריעו את מנוחת ההורים במהומה שהקימו. אפסו לא היה מסוגל להשלים עם ההפרעות בשנתו. הוא פנה אל בת זוגו תיאמת והציע לה להרוג את האלים, צאצאיה, כדי שהשקט יחזור על כנו. תיאמת חמלה על צאצאיה ולא שיתפה פעולה עם אפסו. בהמשך, תיאמת הכריזה מלחמה על שאר האלים, צאצאיה. האלים נבהלו מן העוצמה של תיאמת וחבורתה והיו אובדי עצות. מרדוך, נינה של תיאמת, התנדב להילחם בה, בתנאי שימליכו אותו למלך האלים. האלים הסכימו לתנאי ומרדוך יצא חמוש בכלי הנשק שהוא יצר לעצמו לקרב נגד תיאמת (לוח רביעי:   שורות  93 – 104). בתום המאבק בין מרדוך לתיאמת הוא הרג אותה. הריגתה של תיאמת אינה סופו של הסיפור, אלא תחילתו של סיפור הבריאה. מרדוך המנצח ברא את העולם מגווייתה של תיאמת. הוא ביתר את גופתה של תיאמת לשניים: מחלק אחד הוא יצר את השמים ומחלקה השני את הארץ. כשהסתיים מעשה הבריאה היללו האלים את מרדוך. בתמורה הוא ברא יצור שתפקידו לשרת את האלים ולאפשר להם לנוח – האדם. לאות תודה בנו האלים את העיר בבל והקימו בה מקדש לכבוד מרדוך.  (מתוך: "עלילות הראשית" בהוצאת מטח)

השוואה בין בראשית א'- ב' 3 לאנומה אליש

 

קראו את הקטעים הבאים ואת סיפור הבריאה, וענו על השאלות בהמשך.

מתוך הלוחות א, ד, ו*
 

(תרגם מאכדית: פרופ' אליעזר אד גרינשטיין)

לוח א'

1. ביום שלמעלה השמים לא נקראו בשם,

2. ולמטה שם הארץ לא נזכר,

3. אפסו הקדמון מולידם,

4. ותיאמת היוצרת

5. ערבבו את מימיהם יחדיו,

 

6. הדשא טרם נרקם וקנה הסוף טרם הסתבך,

7. ביום שאף אחד מהאלים לא התהווה,

8. לא נזכרו בשם, לא נחרץ להם גורל,

9. אזי נבראו אלים בתוכם.

 

לוח ד'

 93. אזי תיאמת ומרדוך, יועץ האלים, התעמתו.

 94. קמו לקרב, התקרבו למלחמה.

 95. האדון פרש את רשתו להקיף אותה בה.

 96. את הרוח העזה שתחזיק מאחוריו הוא שחרר לתוך פניה.

 97. כשתיאמת פצתה את פיה כדי לבלוע אותו,

 98. הוא הכניס את הרוח העזה שלא תסגור את שפתיה.

 99. הרוחות העזות מילאו את כרֵסה.

 100. קרביה נאחזו ונפער פיה.

 101. הוא ירה חץ והוא קרע את כרֵסה.

 102. הוא (החץ) ביתר את תוכה ובקע את ליבה.

 103. הוא (מרדוך) הביס אותה ושם קץ לחייה.

 104. הוא השליך את גווייתה ועמד עליה.

לוח ד' (המשך)

 129. אזי דרך האדון על חלקה התחתון של תיאמת,

 

אנומה אליש - אחד הלוחות

 

 130. ובאלתו חסרת הרחמים מחץ את ראשה.

 131. כן חתך את עורקי דמה,

 132. וציווה על רוח הצפון לקחת (את הדם) לקצות הארץ.

 133. כשראו אבותיו, שמחו וצהלו.

 134. הם הביאו לו מתנות כמנחת שי.

 135. האדון נח ובדק את גווייתה.

 136. את הפגר חצה כדי לברוא מופלאים.

 137. הוא ביתר אותה (את תיאמת) לשניים כמו דג מיובש.

 

תיאמת

 138. חציה הוא כונן כרקיע השמים.

 139. הוא משך את הבריח והציב שם משמר,

 140. שלא ירשו למימיה לצאת (שהמים מעל השמים לא ירדו).

 

לוח ו'

 5. אקריש את הדם ואצור עצמות,

 6. אעשה אדם קדמון - יהא שמו 'אנוש',

 7. אברא אדם קדמון, אנוש-

 8. תוטל עליו עבודת האלים, והם – שינוחו.

 לוח ו' (המשך)

 29. קינגו (המפקד בצבא תיאמת) הוא זה שעשה את המלחמה,

 30. שהביא את תיאמת להתקומם ושיזם את הקרב.

 31. הם (האלים) כבלו אותו והחזיקו אותו לפני (האל) אאה (אל החכמה)

 32. הם הטילו עליו עונש: חתכו את עורקי דמו.

 33. בעזרת דמו הוא (אאה) ברא את האנושות,

 

מרדוך

מלך האלים באמונה הבבלית העתיקה

 

 34. הוא הטיל עליה את עבודת האלים ובכך שחרר את האלים.

 

 

 

משימה:

מהן נקודות הדמיון בין הסיפורים?

מהן נקודות השוני? (מספר אלים, אופי האלים, בריאת האדם, תפקיד האדם...)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עפר שפר

ofershefer@gmail.com

 

אורט גרינברג קרית טבעון,

כצנלסון 1, קרית טבעון, ישראל

bottom of page