לומדים תנ"ך
העתקה:
חוקים סוציאליים - דברים כ"ד 22-10
חוקים סוציאליים הם חוקים חברתיים. התנ"ך מרבה להזכיר את העני, היתום, הגֵר, האלמנה ואת הלוי - שיש לשמור על כבודם ופרנסתם. בפסוקים שלפנינו מוגדרים חוקי עבודה ופרנסה ביחס לחלשים בחברה.
העתקה:
חוק המשכון: פסוקים 13-10
קריאה:
מסופר על סוחר עשיר ומרושע, שנהג להלוות כספים לאנשים בעירו תמורת משכון: הסוחר היה לוקח חפץ או רכוש כלשהו ממי שביקש כסף, והיה מחזיר את המשכון כאשר הוחזר לו הכסף. אותו סוחר אהב לספר על עצמו שהוא צדיק גדול לחבריו העשירים, אבל למעשה היה נוהג להשפיל את מי שעשה איתו עסק:.
הוא היה נכנס לביתו של אותו האיש ובוחר לו מה שמצא חן בעיניו - כי ידע שאולי יישאר אצלו אם האיש לא יוכל להחזיר את החוב, דבר שבאמת קרה מידי פעם.
אותו סוחר אף היה מתאכזר אל העניים בעיר, כשפעמים רבות הוא איחר בהחזרת הרכוש שנתן לו איש עני בשביל ההלוואה.
מספרים על עני אחד שחייב היה לתת את תנור הנפט שלו כמשכון, ולמרות שהשיב את הכסף נאלץ לחכות במשך שלושה ימי שלג קרים עד שאותו סוחר נאות להחזיר את התנור.
בגלל אנשים כאותו סוחר מרושע נקבע חוק המשכון:
קריאה:
קריאה:
י כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה [=אם תלווה לחברך דבר כלשהו] לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ [=לקחת את המשכון]. יא בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ [=מלווה לו] יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת-הַעֲבוֹט הַחוּצָה.. יב וְאִם-אִישׁ עָנִי, הוּא--לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ [=לא תשמור אותו במשך הלילה]. יג הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ [=עם השקיעה] וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה [=תחשב לצדיק] לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.
החוק נחלק לשני חוקים, משימה:
חוק 1: י כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה [אם תלווה לחברך דבר כלשהו] לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ [לקחת את המשכון]. יא בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ [מלווה לו] יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת-הַעֲבוֹט הַחוּצָה.
הסבירו את החוק במילים שלכם
חוק 2: יב וְאִם-אִישׁ עָנִי, הוּא--לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ [לא תשמור אותו במשך הלילה]. יג הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ [עם השקיעה] וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה [תחשב לצדיק] לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.
הסבירו החוק במילים שלכם
העתקה:
ישנם שני נימוקים עיקריים לקיומם של החוקים הסוציאליים:
נימוק מצפוני והיסטורי - החוק קיים מפני הדאגה האנושית כלפי הזולת ומתוך זיכרון שבעבר במצרים גם אנו היינו חלשים ולכן ראוי שנבין את החלש.
נימוק אינטרסנטי (תועלתני) - קיום החוק מביא עמו גמול חיובי או שלילי (שכר או עונש).
משימה:
2) מהם שני הנימוקים המופיעים בחוק זה? הביאו ראיה מן הפסוקים.
העתקה:
חוק הלנת שכר : פסוקים 15-14
קריאה:
יד לֹא-תַעֲשֹׁק שָׂכִיר, עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ, אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. טו בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא-תָבוֹא עָלָיו [=תשקע] הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו [=אל השכר] הוּא נֹשֵׂא אֶת-נַפְשׁוֹ [=חייו תלויים בו] וְלֹא-יִקְרָא [=לא יתלונן] עָלֶיךָ אֶל-ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
משימה:
3) השכיר הוא פועל שנלקח לעבודה אצל המעסיק. לשכיר חייב המעסיק לשלם שכר עבודתו עוד באותו יום. צטטו את שני הנימוקים לכך.
קריאה:
הידעת ?
הלנת שכר היא עבירה על החוק, שפירושה שמירת המשכורת המגיעה לעובד ועיכוב בהעברתה. העיכוב פוגע בעובד, ובתקופת המקרא היתה חובה לשלם עוד באותו יום לפני שקיעת השמש.
העתקה:
חוק העונש לפוגעים בחלש: פסוק 16
באמצע רשימת החוקים השונים (שבפסוקים 22-10) מופיע פסוק המגדיר כיצד יעניש ה' את מי שעובר על חוקים אלה:
טז לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.
העתקה:
בתנ"ך מצויות כמה שיטות גמול שונות:
גמול אישי - כשאר האדם נענש על חטאיו הפרטיים.
גמול קיבוצי (קולקטיבי) - כאשר הציבור כולו נענש על מעשיו של אדם אחד או של קבוצה קטנה.
גמול לדורות - צאצאיו בדורות הבאים של אדם או אנשים, יקבלו שכר או עונש בעקבות מעשי אבותם בדורות הקודמים.
משימה:
4) מהי שיטת הגמול בפסוק 16?
העתקה:
חוק משפט צדק לחלשים: פסוקים 18-17
קריאה:
"יז לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל [=תקח כמשכון] בֶּגֶד אַלְמָנָה. יח וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ [=יצילך] ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.
משימה:
5) בפסוק 17 ישנן שתי הוראות. "לא תטה משפט / לא תחבול בגד אלמנה" -
א. על מי מגֵנה כל הוראה?
ב. מי מחוייב למלא אחריה?
ג. מה הנימוק המובא לאיסורים אלה (פסוק 18) ?
העתקה:
חוק מתנות עניים: פסוקים 22-19
אחת הדרכים שבהן ניתן לעזור לעניים ולרעבים היא על ידי מענקים של מזון, הישר מן השדה והמטע. העני אוסף לבדו את המזון, ויש כאן גם היבט חינוכי: בכל המקרים שלהלן העני נדרש לצאת מביתו ולהשתדל ולעמול בעבור האוכל שהוא מקבל ללא כסף.
קריאה:
יט כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר [=שיבולים קצורות] בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. כ כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר [=תקטוף שאריות מהענפים] אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כא כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל [=בציר ענבים שגדלים מאוחר] אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כב וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.
העתקה:
התרומות לעניים הנזכרות בפסוקים אלה:
שכחה – אלומות שיבולים בודדות שנשכחו בשדה, לאחר איסוף התבואה אל הגורן.
פארה (יש לקרוא פורה) – אסור לקטוף זיתים שלא נפלו במסיק.
עוללות – אשכולות ענבים שהבשילו מאוחר (לא היו בשלים בעת הבציר, בוסר).
משימה:
שמשון קצר את שיבוליו ולשם כך שכר כ-20 פועלים. הרצל, אחד הפועלים, היה קצת מפוזר ושכח להכניס את האלומות למחסן בסוף היום. למחרת הגיעו עניים לשדה ולקחו את האלומות. שמשון התרגז, ושלח את הרצל לקחת את האלומות שנלקחו.
האם פעל שמשון כחוק? בססו תשובתכם.
-
משימה - שאלת בגרות לתרגול:
-
בקטע בדברים, כ"ד, 21-19 יש ציוויים בנוגע לגידולים חקלאיים, ומטרתם היא דאגה לחלשים. ציינו מה הם שלושת הגידולים החקלאיים, והסבירו בנוגע לכל אחד מהם את הדרך שבה יש לעזור לחלש.